אלי סיני עיצב למעלה מ-150 הפקות לבמה. למרבית ההפקות עיצב תפאורה ותלבושות.

רק במספר קטן שלהפקות (כ-35 הפקות) חלק את עבודתו עם מעצב/ת תלבושות.
תחת ידיו עברו מאות רבות של סקיצות, בדים, פאות, נעליים, וחפצי לבוש.

הסקיצות המצורפות יכולות להעיד על גישה עניינית, מעשית, מעודנת, נקייה ומדייקת. לעיתים יש בבגדים ("צוואתו של כלב") קריצה, הומור, אזכורים או דיאלוג עם תחומים אחרים –  אבל על פי רב הם פשוטים מאוד, חפים מהתייפייפות. בחלקן ("אמא קוראג'" או"אנה כריסטי") נכרים ידע היסטורי ותחקיר מעמיק בסוגי הבדים, הגזרות והצבעים, מבלי לחפות על אופי הדמות או איכויות השחקן.

סיני הכיר  היטב את שחקניו, עם חלקם עבד פעמים רבות, וידע להבליט בעזרת הבגדים שבחר עבורם תכונות או נתונים מסוימים שתאמו להצגה או לתפקיד.

הבגדים שעיצב מעולם לא התבלטו – לא בזכות צבע, לא בזכות בדים יוצאי דופן, או גזרה ראוותנית, אלא השלימו את התמונה הבימתית מתוך קשב רב לטקסט ולשחקן.

כפי שכותבת אורנה בן מאיר בקטלוג לתערוכה: "בעיצוב בדמויות ניכרת ההבנה העמוקה של סיני, השחקן והדוגמן לשעבר, את ההקשר הפיזי-החומרי של תלבושת השחקן, שצריכה לשמש את גופו ולהיות מותכת עמו בכדי להפוך לדמות הבימתית. סיני לא מכפיף את חזונו החזותי על הדמות, אלא בונה אותה מתוך גוף השחקן עצמו, ומתוך הבנה וקשב לצרכי העלילה".